כמעט כל פעם שאני נותנת למישהו את המייל שלי
אני רוצה לומר
"רק אל תשלח לי דואר זבל"
אבל אני לא אומרת..
כי פעם אחת משיהי מאוד נפגעה כשהסתבר שחוכמות החיים אותם היא בחרה לחלוק עימי באהבה הוגדרו על ידי כזבל.
כשהייתי בשבתון גיליתי שזבל זה דבר יחסי, כשהיה לי זמן פתחתי מצגות אוירה, ועוד דברים נפלאים (או לא) שנשלחו אלי.
אני יכולה לומר עם יד על הלב שנדיר שאשלח משהו הלאה.
ובכל זאת
מה הם הגבולות?
ואיך מחליטים המ שולחים למי?
האם כל מי שנתן לי את המייל שלו בעצם אישר שאשלח לו כל מה שעולה על דעתי?
אני יכולה לספר שאני מוחקת מבלי לפתוח לפחות 10 מיילים ביום מאנשים שאני מכירה ורוצים לעשות לי רק טוב
וכדי לא לפגוע בהם אני מוחקת ומוחקת ולא אומרת די.
5 תגובות:
הבעיה מהו דואר זבל? אכן הגדרת הזבל שונה מאדם לאדם . אני בוחרת לא להגיד אלא אם כן זו הפעם הראשונה שנתתי את הכתובת שלי ואז אני אומרת חצי מתנצלת שבבקשה בלי מצגות . אבל מי שכבר האי מייל בידיו אני מוחקת ושותקת.
יש לי שני מיילים אחד שמוגדר על ידי כדואר זבל והשני כיותר ענייני כך אני יכולה למפות את זה ( פחות או יותר )
אכן בעיה קשה... אבל לפעמים, כשיש זמן ומחליטים לפתוח בכל זאת, מתגלות שם פנינים. אפשר גם ללמוד קצת על האנשים ממה שהם מחליטים להעביר. אני באופן אישי לא נוהגת להעביר דואר כזה, אך יש לי כמה חברות שמעבירות אלי, אם כי הן כבר למדו לסנן ולו רק מעצם העובדה שאני לא מעבירה אליהן חזרה. הסינונים - הם המעניינים.
דואר זבל הפך להיות מטרד שנובע מתרבות השיתוף באמצעות המייל. נגיש וקל אז מדוע לא לכתב הלאה הרבה אנשים. זה הפך להיות אמצעי לשמירה על קשר. האבסורד הגדול לקבל עוד מטרד כזה שנוספה בו השורה "לחברים שאני מוקיר במיוחד"... לך ותגיד שזה מטריד אותך. אז פשוט מוחקים ומוחקים.
שכחתן להכליל במסת הדואר המטריד גם את מכתב השרשרת. זוהי תופעה מעניינת למחקר: אנשים משכילים ונאורים (כך לפחות אני מחשיבה את רוב מכותביי) שמשרשרים אליי ולעוד קורבנות זמינים את הסיפור המופרך האחרון מלווה האזהרה שיש להמשיך ולשרשר, כלומר להמשיך לעצבן ולהעמיד למבחן אמונה עוד קורבנות.
קרן מעניין איפה אנחנו מוגדרות אצלך באיזו כתובת מייל?
כדי שלא אקבל טלפון ובו בקשה להבהרה זה נאמר בצחוק!!!!
הוסף רשומת תגובה